רשימת מבנים מסוכנים: איפה הרשויות מפרסמות אותה ואיך בודקים בניין לפני שקונים או שוכרים
רשימת מבנים מסוכנים היא רשימה שחלק מהרשויות המקומיות מפרסמות, של מבנים שהרשות בדקה והוציאה להם הודעת מבנה מסוכן. עיריית תל אביב-יפו, למשל, מפרסמת באתר שלה קובץ של “מבנים מסוכנים פעילים” מטעם מחלקת הפיקוח על הבנייה, עם כתובת, סטטוס, תאריכי ביקור ומספר תיק לכל מבנה.
מה יש ברשימה
ברשימה של תל אביב-יפו, לכל מבנה:
- כתובת
- סטטוס: למשל ממתין לאישורים, בהליך משפטי, מאוכלס
- תאריכים: ביקור ופתיחת התיק
- מספר צו ומספר תיק
איך בודקים כתובת
- ברשות שמפרסמת: מחפשים את הכתובת בקובץ העדכני באתר הרשות.
- ברשות שלא מפרסמת: פונים למחלקת ההנדסה או לפיקוח על הבנייה, ושואלים אם יש הודעה פעילה על הכתובת.
- בתיק הבניין ברשות: הודעות, היתרים ופניות.
מבקר המדינה מצא ב־2022 שלחלק מהרשויות אין חוק עזר בנושא, ושהנהלים משתנים בין רשויות. לכן אין רשימה ארצית אחת.
לפני קנייה או שכירות
- בודקים ברשות אם יש הודעה על הבניין.
- מבקשים בדיקה של מהנדס או שמאי, במיוחד בבניין ישן.
- שואלים את נציגות הבית על תיקונים מתוכננים ועל תשלומים צפויים.
- הסכם: אם יש הודעה, עורך דין מגדיר בהסכם מי אחראי ומי משלם.
אם הבניין שלכם ברשימה
התחילו במדריך לצו מבנה מסוכן: מהנדס, תוכנית, תיקון והסרה.
לעבודות הגמר שבאות אחרי השיקום, כמו טיח, גבס וצבע, צרו קשר.
שאלות נפוצות
בניין שלא מופיע ברשימה בטוח?
לא בהכרח. הרשימה כוללת רק מבנים שהרשות בדקה והוציאה להם הודעה. לפני קנייה בבניין ישן, בדיקה של מהנדס או שמאי נותנת תמונה מלאה יותר.
כמה מבנים מסוכנים יש?
המספרים משתנים בין רשויות ומתעדכנים. בתל אביב-יפו דווח על יותר מ־600 מבנים שמוגדרים מסוכנים.